הלידה מחולקת לארבעה שלבים. כאשר שלושה הם חלקי הלידה עצמה והחלק הרביעי הוא משכב לידה, הלא הם ששת השבועות לאחר לידה. נדבר כאן על שלושת השלבים הראשונים ונקדיש פוסט מיוחד לתקופה המיוחדת והלא פשוטה הנקראת משכב לידה. 

שלב ראשון

 השלב הראשון של הלידה מחולק לשניים: שלב לטנטי ושלב אקטיבי. 

שלב לטנטי

שלב זה מתחיל בצוואר רחם סגור וארוך. כלומר פתיחה 0 ואורך מלא. ומסתיים בפתיחה של 4 ס״מ ומחיקה מלאה. (הסבר על פתיחה ומחיקה בפוסט (לינק) בדיקה וגינאלית). 

איך הפתיחה מגיעה מ 0 ל 4 ס"מ? בעזרת צירים!
הצירים יגרמו לירידה של ראש העובר ולחץ על צוואר הרחם.
כך שהכל יחד: צירים, לחץ הראש על צוואר הרחם, הפרשה הורמונלית וריכוך צוואר הרחם יגרמו לפתיחה ומחיקה. 

נעשה תיאום ציפיות: השלב הזה הוא הארוך ביותר בלידה ובייחוד בלידה ראשונה, הוא יכול לקחת בממוצע 12-24 שעות. יכול להיות גם פחות, מקסימום תופתעי לטובה. 

לא כל פרק הזמן הארוך הזה יש צירים כואבים וסדירים. התהליך הוא הדרגתי והוא מאפשר הסתגלות פיזית ומנטלית לכאב. הדרגתי אומר שבתחילה יהיו צירים קצרים של 30-40 שניות, לא סדירים ולא כואבים מאוד וימשיך בצירים ארוכים של כדקה, סדירים (כל פרק זמן קבוע) וכואבים. 

אני עושה בקורסי הכנה ללידה שלי רומנטיזציה לשלב הזה וקוראת לו “דייט צירים”.
למה? כי מי שמנהל את השלב הזה הוא הורמון האוקסיטוצין. אוקסיטוצין הוא הורמון האהבה, הוא הורמון ביישן שאוהב חושך, שקט, ריח נעים והוא שונא אדרנלין. אדרנלין הוא הורמון הסטרס והוא מרחיק צירים.
לכן, ברגע שהצירים נהיים כואבים מאוד ואת מרגישה שהגירויים החיצוניים נהיים בלתי נסבלים ושאת צריכה להתכנס בתוך עצמך – תעמעמו אורות בבית, שימו מוסיקה שאת אוהבת, טלפונים על שקט, תדליקו נרות ופשוט תמסרו לצירים. בדרך הזאת את מפרישה אוקסיטוצין בצורה המקסימלית ומקדמת את הלידה. מוזמנת לקרוא על התמודדות עם צירים וכאב.

ככל שתישארי יותר זמן בבית ותתמודדי עם הצירים כך הסיכוי גדול יותר להגיע בשלב אקטיבי של הלידה לבי״ח.

אז איך תדעי מתי לנסוע לבית חולים? 

כאמור, לבית חולים נוסעים כאשר ישנם צירים סדירים (המופיעים כל פרק זמן קבוע) וארוכים.

התבנית היא כזאת:

• 3-5 צירים בפרק זמן של 10 דקות 
• ציר באורך 60 שניות 
• אפיזודה כזאת של שעתיים-שלוש. 

והיידה לבית חולים. התזמון בעזרת אפליקציה. 

בפועל אני חייבת להגיד שרוב הזמן שעתיים זה לא מספיק, בטח לא בלידה ראשונה. וקורה שנשים מגיעות בפתיחה קטנה וחוזרות הביתה. אז דבר ראשון זה ממש בסדר.

נכון, את לא יודעת באיזו פתיחה את וזה בסדר להגיע מוקדם מדי ולחזור הביתה, אבל חשוב לי להגיד שלא תעמדו עם סטופר על השעתיים, שלוש האלה ואם את מתמודדת טוב עם הכאב, מרגישה תנועות עובר, אין דימום או כל דבר חריג אחר, אז תשארי עוד קצת בבית.
הבית הוא המקום הנכון ביותר עבור האישה בשלב זה.

שלב אקטיבי

כאמור, השלב האקטיבי הוא חלק משלב הראשון של הלידה.
זה השלב שכל כך חיכית לו והוא בעצם הלידה הפעילה. כאן הדברים באמת קורים ובמהירות גבוהה יותר לרוב מהשלב הלטנטי.  

בשלב זה, צוואר הרחם הוא במחיקה מלאה ובפתיחה של 4 ס"מ עד 10 ס"מ, שהיא פתיחה מלאה.
קצב התקדמות הממוצע הוא 1 ס"מ לשעה בלידה ראשונה ובלידה שניה ומעלה אף יותר מהר.
משך השלב האקטיבי הוא כ 3-8 שעות.

הצירים בשלב זה הם סדירים. 

• בתדירות של 3-5 צירים ב 10 דקות. בשיא השלב האקטיבי יהיה ציר כל 2 דקות. כלומר 5 צירים ב 10 דקות. 
• משך ציר דקה ואף קצת יותר.
• עוצמת ציר חזקה ומורגשת. 

כאן כבר אי אפשר להתבלבל.

איך תרגישי? 

את סוערת יותר, את עוצרת בכל ציר, את נושמת, את מחפשת תנוחה נוחה להקל על הכאב הגוף ממש לוקח אותך לשם, את אולי תרגישי צורך לצעוק בזמן ציר. 

הדברים מתחילים להשתנות, המצב המנטלי שלך מתחיל להשתנות. את כאובה יותר, רגישה יותר לגירויים חיצוניים, מחפשת להתכנס בתוך עצמך – מאין לזחול למחילה של שקט וחושך ואלה באמת התנאים האופטימליים לשלב הזה. כי זוכרות, אוקסיטוצין חברנו הוא הורמון האהבה שצריך חושך ושקט. 

כל ציר יקח אותך לתנוחה אחרת או לדרך אחרת להקל על הכאב, עד שתביני מה עוזר לך הכי. את מחפשת תמיכה נכונה עבורך, רגשית ופיזית. מילה טובה ותומכת ומגע פיזי המקל עליך בעת ציר. את תדעי להגיד למלווה שלך בדיוק מה את רוצה שיעשה בשביל להקל עליך. מוזמנת לקרוא על התמודדות עם צירים וכאב.

מאוד חשוב להפחית בגירויים בשלב זה. דברים כמו טונים גבוהים, טלפונים, לוגיסטיקות, כל סיטואציה שאת צריכה לנהל, טלויזיה – כל דבר בעצם שמפריש אדרנלין. כי ברגע שהדם מוצף באדרנלין האוקסיטוצין נעלם לו, ואנחנו רוצים ממנו כמה שיותר על מנת להתקדם בלידה. 

בשלב זה לרוב את כבר בבית חולים ותוכלי לבחור האם לקבל אפידורל או להמשיך בלידה טבעית. 

אם את מעוניינת באפידורל, זה השלב הנכון לעשות.
כאשר לוקחים אפידורל בלידה פעילה היא לא מתעכבת ואף ההרפיה גורמת להתקדמות מהירה וטובה. 

שלב שני

שלב השני של הלידה מתחיל מפתיחה מלאה, הלא הם 10 ס"מ ועד יציאת התינוק.
אתן אולי מכירות אותו גם כשלב הלחיצות ובאמת זה השלב בו לוחצים, אבל לא רק.

בשלב שני של הלידה אנחנו מחכים לירידת ראש העובר בתעלת הלידה הלא היא האגן שלנו.
זה קורה בעזרת צירים הדוחפים את העובר כלפי מטה. 

אני אוהבת לדמות ולהסביר את תעלת הלידה כמדרגות, כך היולדות בקורסים שלי מבינות את זה הכי טוב. כל מדרגה שווה ערך לסנטימטר אחד ובשלב השני העובר פשוט יורד את המדרגות האלה. זה הכל. 

המדרגה האחרונה נקראת S+2 (ספינה פלוס שתיים, ממש כך. זה מושג שתשמעי הרבה בחדר לידה).
כאשר העובר יגיע למדרגה הזאת, שהיא הכי קרובה לפתח הנרתיק (בעצם ליציאה שלו) אז את תתחילי ללחוץ אבל עד אז הצירים עושים את רוב העבודה. 

איך תדעי שהגיע הזמן שם?

אישה ללא אפידורל פשוט מרגישה לחץ מאוד חזק בפי הטבעת (ראש העובר) וצורך ללחוץ.

אישה עם אפידורל גם מרגישה לחץ של הראש אבל בעוצמה חלשה יותר, ולכן המיילדת תבדוק אותך ותגיד לך כאשר אפשר להתחיל ללחוץ.

מבחינת זמנים:

שלב זה מחולק ללידה ראשונה ולידה חוזרת (שניה ומעלה). מאחר ובלידה ראשונה כאשר האגן עוד בתולי, לוקח לעובר יותר זמן לרדת את המדרגות האלה. בלידות חוזרות זה קורה מהר יותר. 

הבדל נוסף בזמנים הוא עם או בלי אפידורל. אישה עם אפידורל מקבלת "תוספת זמן" בשלב הזה מאחר ובשכיבה בעקבות האפידורל לוקח לראש  העובר זמן רב יותר לרדת. 

• בלידה ראשונה עם אפידורל שלב זה לוקח עד 3 שעות
• בלידה ראשונה ללא אפידורל שלב זה לוקח עד שעתיים
• בלידה חוזרת עם אפידורל שלב זה לוקח עד שעתיים
• בלידה חוזרת ללא אפידורל שלב זה לוקח עד שעה

בעצם הדגשתי את העד כדי שתבינו שזה לא אומר שזה תמיד לוקח את מקסימום הזמן. זה משהו בטווח הזמנים האלה. זה יכול להיות 20 דקות ויכול להיות 3 שעות.

ובמה זה תלוי?
את כבר יודעת, קצב ירידת ראש העובר. כך שהשלב הזה מורכב מחלק בו ראש העובר יורד בתעלת הלידה. 

עם יציאת התינוק, המיילדת תניח אותו על הבטן שלך. התינוק מפריש רמה גבוהה של הורמונים ממשפחת האדרנלין, ולכן הוא ערני ועיניו פקוחות לרווחה. 

את מוקסמת מהמבט שלו מהרגע הראשון, ונראה שקשר-עין עוזר להפרשת הורמון  האוקסיטוצין והוא גורם חשוב בתחילת הקשר שלכם.

שלב שלישי

אז מה עוד נותר לאחר יציאת התינוק?!

ללדת את השליה. 

לאחר יציאת התינוק, נכנסים לשלב השלישי של הלידה והוא לידת השליה. 

לשליה לוקח בין דקות ספורות ועד שעה להתנתק מקיר הרחם. 

זה קורה ע"י התכווצויות שהן כמו צירים אבל בעוצמה הרבה יותר קטנה.

ובכלל, בחדר לידה נשים נלחצות מזה ששוב יצטרכו ללחוץ אבל גם אם את צריכה מעט ללחוץ אלה לא אותן הלחיצות כמו מקודם. 

המיילדת תעזור לך על ידי החזקה מתונה של חבל הטבור.

היום ברוב בתי החולים בארץ, ניהול לידת השליה הוא אקטיבי מה שאומר שנותנים פיטוצין לכיווץ הרחם עם יציאת התינוק. וזה בשביל למנוע דימום מוגבר ולכווץ את הרחם בצורה יעילה יותר. 

אחרי הוצאת השליה המיילדת בודקת מכל הכיוונים שהשליה שלמה ורק אז נהוג להגיד מזל טוב כהכרזה על כך שהלידה הסתיימה. 

אז מזל טוב!