אין ספק שכל אישה עוברת בזמן לידה חוויה אינטימית ופרטית ביותר.
ישנן נשים שעבורן פרטיות אומרת שהייה בחדר חשוך עם מלווה אחד בלבד, תוך ידיעה שאנשי המקצוע נמצאים בקרבת מקום אך עם מינימום כניסה או אינטראקציה נחוצה בלבד. הן מעדיפות שלא יפריעו להן או ידברו איתן כמה שפחות, מעבר לבדיקות הנחוצות.
ישנן נשים שסצנריו שכזה ישמע להן כבדידות וזה יעורר בהן פחד. הן צריכות יותר מלווים ויותר נוכחות של אנשי צוות.
זה לא אומר כי הן לא זקוקות למה שעבורן היא פרטיות.
ברגע שהמלווים או הצוות מפרים את פרטיותה של היולדת, מה שזה לא יהיה עבורה, ישנה הפרשה של אדרנלין, שהוא חומר המעכב לידה וזה דבר שלא רצוי בלידה.
חדרי הלידה בארץ מתהדרים באי הגבלת מלווים, מסדרון מלווים מפוצץ בבני משפחה מדרגות שונות. כאלה ששם כי היולדת ביקשה אותם והרוב כאלה שלא.
חלק מהנשים זקוקות יותר מאחרות לתמיכה צמודה, רגשית ופיזית. במקרה כזה חשוב להתלוות לחדר לידה במיילדת מלווה/דולה/חברה/אמא אבל להקפיד על הבחירה הזאת בקפידה תוך כדי הבנה של התהליך ולא מתוך "לא נעים לי שלא להזמין את אימי או חמותי או אחותי כי הן נורא רוצות" זה משהו שמאוד חוזר על עצמו בהכנות ללידה כאשר אני שואל מי המלווה בלידה. הלידה היא אישית ופרטית שלך ושל בן/בת הזוג וה"לא נעים לי צריך לצאת מהלקסיקון", זו אינה ארוחת חג ואין פה הזמנות שלא נעים להימנע מהן.
ברגע שיהיה נוכח בחדר אדם או מלווה שנוכחותו תפריע או תפר את פרטיות היולדת או תערער משהו באינטראקציה בינה לבין בן/בת הזוג, זה יעורר עכבות מיותרות ועלול לעכב את הלידה.
כדי לדעת לשחרר בלידה כל מעצור, האישה צריכה לדעת שלא צופים בה מהצד שזה מה שקורה לא מעט כאשר יש ריבוי מלווים או מלווים לא רצויים. ואז היא מתביישת להיבדק, לענות על שאלות אישיות של הצוות, ללחוץ בדרך שלה, להתמודד עם כאב בדרך שנוחה לה, לבקש מבן הזוג דברים מסויימים ועוד. המעצורים מאוד בשליטה והיא מוצפת באדרנלין.
גם חוסר הפרטיות המאפיינת בתי חולים, כניסה לחדר בכל רגע, הדלקת אור, ריבוי בדיקות עלולים לגרום לתחושה של פרטיות שמופרת, ואני תמיד מעודדת לתקשר עם הצוות ולבקש דברים שחשובים. תקשורת ודיבוב הצרכים שלך היא הבסיס לקשר טוב עם הצוות.
אבל אני שמה דגש על בחירת מלווים מבחוץ כי שם יש לך את כל השליטה שבעולם, לפעמים זה מרגיש שלא כך, אבל רק את בוחרת מי יהיה נוכח בלידה שלך.
אין "מרשם לפרטיות" מאחר וכל אישה היא שונה מהותית מאחרת. המטרה הסופית היא שתרגישי בטוחה, רגועה ומוגנת.
גם אחרי יציאת התינוק, כאשר בארץ נהוג שכל מי שעמד מחוץ לחדר במהלך הלחיצות נוהר פנימה, זו אי הבנה נפוצה של התהליך. הלידה לא מסתיימת כל עוד יש שליה בפנים. אנחנו עדיין צריכים את כל אותם ההורמונים על מנת ללדת את השליה בפרק זמן מסויים. אז גם לשלב זה צריכים רמות גבוהות של אוקסיטוצין ורמות נמוכות של אדרנלין.
המיילדת צריכה לבדוק בשקט ובעדינות את מצבו של התינוק ואת מידת הדימום שלך, להבטיח שהחדר חם ושקט.
לאחר יציאת השליה תנסו להישאר זמן מה לבד, רק אתם, המשפחה החדשה. לרוב כולם בטלפונים מצלמים ,שולחים הודעות ומעלים תמונות. יש את כל הזמן בעולם לזה לעומת הרגע הזה, המיוחד שיש לנו רק כמה פעמים בודדות בחיים.
זה יאפשר לכם להיות רק שלושתכם יחד בנינוחות, לגעת, להתבונן וליהנות ברוגע מהמפגש הראשוני עם התינוק.ת שלכם.ן
